יותר משלוש שנים חלפו מאז הלך גילי והוא חסר לכולנו. גילי היה המרכז של משפחה ענפה, ארבעה דורות גילי של סבא חיים וסבתא רוזה, וגילי של נכדיהם וניניהם.

גילי ניחן ב”לב שומע ומבין”, ובתבונה מעל ומעבר, יחד עם יכולתיו הכבירות הללו לא שמר גילי את הדברים לעצמו, אלא תמיד היה קשוב לזולת, חילק מזמנו, מן הידע שלו מן הרעיונות שלו, בסבלנות ובידידות אין קץ.

גילי הטביע את חותמו על ההווי המשפחתי שלנו, טיפח את החלק האומנותי שבסיום ליל הסדר בשירה נלהבת, שמאז לכתו אנו מזכירים זאת כל שנה. 

גילי מיסד את ההרצאה המשפחתית השנתית, שמשתתפים בה שלושה דורות, גילי היה הראשון שנתן הרצאה מלומדת, מוגשת באמצעי המדיה שכה יפה שלט בהם, מרחיבה את הדעת ומעוררת לשיח ושיג את המשתתפים.

עד היום אנו ממשיכים במסורת זו לזכרו.

לכל אומן הכלי שלו והכלי של גילי היה עולם המחשוב, העולם הוירטואלי, הלמידה מרחוק, ואין דרך יפה מלטפח את רעיונותיו של גילי מאשר ערב שנתי זה בו מוענקות המלגות לתלמידי בית הספר בו למד, אנו כל בני המשפחה זוכים לראות דור צעיר הולך בעקבותיו.

יהי זכרו ברוך!